הפעם נדבר על בנים ממשיכים והליך רישום בן ממשיך במינהל. המונח בנים ממשיכים נולד בשנות השבעים. זו הייתה יוזמה של תנועות ההתיישבות, בשיתוף עם מנהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל). המטרה של זה היא לשמר את המשק כיחידה כלכלית. זה מאפשר להורים להחזיק במשק לכל ימי חייהם, אך גם מעניק לילד שנבחר כבן ממשיך להפוך לחבר אגודה ולבנות את ביתו בנחלה.
זה מבטיח לו כי במידה ויבחר להמשיך בחקלאות, הוא יקבל את הזכויות של הוריו על הנחלה החקלאית. מי שבחר לעשות זאת באמצעות צוואה עשוי לגלות כי צוואה אינה מעניקה ערובה לזכויות – ניתן תמיד לבטל צוואה, ותמיד ישנו חשש כי תוגש התנגדות לצוואה. הסדר הבן הממשיך מעניק מענה יותר טוב. אך מנגד, מינוי הבן הממשיך פוגע בזכויות ההורים על הנחלה החקלאית כבר בימי חייהם.
התקנות מאפשרות להורים למנות רק בן ממשיך אחד, דבר שיכול להיות בעייתי ולגרום למתיחות במשפחה. הנחת המוצא הייתה כי חלוקת הזכויות בין מספר צאצאים תפגע ביכולת התפעולית של היחידה החקלאית.
דברים רבים השתנו, וההתייחסות לנחלה החקלאית בימינו היא יותר התייחסות של נכס נדל“ן לכל דבר. כך שמבחינת המתיחות המשפחתית בנושא, הדבר אף חמור יותר. לכן במידה ויש לכם מספר צאצאים ואתם מחפשים פתרון המאפשר חלוקה יותר צודקת, כדאי לפנות אל עורך דין מושבים על מנת לבחון את האפשרויות. יתכן כי תרצו לבצע פיצול נחלה, כלי שיכול לעזור להתמודד עם סוגיות של בנים ממשיכים.
בנים ממשיכים
לצורך מינוי בן ממשיך יש להבחין בין מקרה של חוזים משולשים לבין חוזים דו צדדיים או חוזים ישירים מול הקרן הקיימת לישראל. החוזים המשולשים הם חוזים בין רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית. לעומתם הסכם דו צדדי הוא הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לאגודה השיתופית. בשני סוגי החוזים, החוכר מחזיק במעמד של ”בר רשות“.
במקרה של חוזה משולש הליך הירושה מתנהל באופן הבא: לאחר פטירת אחד מבני הזוג, הזכויות עוברות לבן הזוג שנותר בחיים. ובפועל מי שנותר בחיים הוא זה שיקבע למי יועברו הזכויות. בשונה ממקרים של בעלות פרטית על קרקע, בהם בן הזוג יכול לערוך צוואה ולהעניק את חלקו לאחד הצאצאים, כאן לצוואה שכזו אין תוקף משפטי.
אם התבצע רישום בן ממשיך, הזכויות יעברו למי שמונה כבן ממשיך. דגש חשוב – יש לסיים את הליך הרישום בעוד בני הזוג בחיים. כל מצב אחר עלול לגרום לטענות התוקפות את המינוי. כבר היו תקדימים משפטיים בהם רק אחד מבני הזוג מינה את הבן הממשיך (בן הזוג שנפטר ראשון), ובית המשפט פסל את המינוי.
כאשר לא התבצע מינוי של בנים ממשיכים, הנושא יוכרע על פי סעיף 114 לחוק הירושה הקובע:
(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית-המשפט לפי הנסיבות.
(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.
במקרה של הסכמים ישירים של החוכר הקרן הקיימת לישראל (שכיח ביישובים שהוקמו בטרם הקמת המדינה), נקבע כי לאחר פטירת בן הזוג הראשון הזכויות עוברות לבן הזוג שנותר בחיים. ניתן להעביר את הזכויות במסגרת צוואה. אך במידה ואין צוואה, ויש לו יותר מצאצא אחד, הזכויות יועברו בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.
קיימים גם חוזים בהם נקבע כי הבן הבכור יורש את הנחלה, ועליו לפצות את אחיו על פי שווי ההשקעות במשק.
רישום בן ממשיך במינהל
הנהלים לגבי רישום בן ממשיך במינהל מוגדרות בהוראות אגף חקלאי מספר 55 (מטעם רשות מקרקעי ישראל) עבור מושבים בעלי הסכם עם רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית.
יש להגיש בקשה לאגודה השיתופית, ובמקביל גם למנהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית. הבקשה מוגשת על ידי הורים של הבן הממשיך, אך יש צורך גם בהצהרה והתחייבות של הבן הממשיך ובת זוגו, והמלצה של האגודה.
רק לאחר פטירת ההורים, הבן הממשיך יוכל לפנות לרשות מקרקעי ישראל ולבקש את העברת הזכויות.
העברת הזכויות בפועל תהיה רק לאחר פנייה בכתב מטעם הבן ובת זוגו ופנייה של הסוכנות לרמ"י לאחר פטירת המתיישבים, בצירוף הודעת פטירה.
מכיוון שיש צורך בהסכמה של האגודה, יתכנו גם מקרים בהם ועד האגודה מתנגד. במקרה זה נהוג לקיים תהליך בוררות תוך 45 יום, אם לא התקיים תהליך בוררות הדבר שקול להסכמת האגודה לקבלתו. האגודה צריכה הצדקה חריגה על מנת להתנגד. למשל היא יכולה לעשות זאת כאשר הבן הממשיך בכלל לא מתגורר במושב, בתור עילה למנוע את הצטרפותו.
בן ממשיך
הנושא של העברת זכויות בנחלות הוא תמיד נושא מורכב. כל מקרה הוא שונה בגלל סוג החוזים, בגלל המצב המשפחתי וסוגיות שונות. כדאי מאוד לפנות אל עו“ד מושבים על מנת לדון במקרה הספציפי, והוא יוכל להמליץ לכם על דרכי הפעולה המתאימות עור הצרכים שלכם. משרד עורכי דין מקרקעין מישאל גאון עומד לשירותכם במגוון סוגיות מקרקעין, תמ"א 38, ייצוג קבלנים ועוד.
עקבו אחרינו גם ברשתות החברתיות
